fbpx

השותפים שלנו:

אנו עובדים ב-190 מדינות כולל:

ילדי ישראל משלמים את מחיר המלחמה

כבר למעלה מחודשיים שישראל נמצאת במצב של מלחמה, אזעקות, מקלטים וסרטוני אימה הפכו לחלק משגרת המלחמה של הילדים. תחושת הבטחון שהייתה להם התנפצה לחלוטין וכל טיל שנופל הוא זכורת לכך שהשקט רחוק מלהגיע.

מאז ה-07.10 נמצאים רוב תושבי ישראל במצב רגשי קשה, אך הנפגעים המרכזיים הם ילדים. לפי בדיקה שערכו לאחרונה איגוד רופאי הילדים ועמותת "גושן", 83% מהילדים סובלים ממצוקה מאז פרוץ המלחמה. למעשה, הרוב המוחלט של ילדי ישראל מתמודד עם מצוקה רגשית, אך רק מעטים מתוכם מקבלים סיוע נפשי. בקרב הילדים המתגוררים ביישובי קו העימות המצב חמור הרבה יותר, 93% סובלים ממצוקה נפשית ו-62% דיווחו על חרדה של ממש.

מצוקת ההורים משפיעה על חייהם של הילדים

לא רק הילדים מתמודדים עם חרדה אלא גם ההורים – תוצאות הבדיקה מראות כי 39% מההורים חוו חרדה ו-36% נמצאים במצוקה נפשית מתמשכת. מעטים פונים לעזרה ומרגישים שאין זמינות לסיוע נפשי נגיש במדינה בימים אלו. מערכת בריאות הנפש בארץ נמצאת בתפוסה מלאה בימים של שגרה ובזמן מלחמה היא היא קרובה לקריסה.

נכון ל-14 בדצמבר, ביטוח לאומי הכיר ב־17 אלף נפגעי פעולות איבה ומשרד הביטחון ספר כבר 1,550 נכי צה"ל חדשים. ביניהם אבות ואמהות רבים, שנפגעו ולמרות הכל צריכים לשדר חוסן מול ילדיהם. על פי הערכות משרד הבריאות צפוי מספר הפונים לשירותי בריאות הנפש הציבוריים להגיע לשני מיליון אזרחים בשנה, מהם 250 אלף יסבלו מסיוטי פוסט־טראומה לכל חייהם.

החינוך במדינה הושפע קשות מהמצב

הלימודים במערכת החינוך לא התקיימו באופן סדיר מאז החזרה מחופשת סוכות, לפני כחודשיים. חופשת פורים ופסח הם עוד זמן של היעדר לימודים, מה שמשאיר בפועל בין ארבעה לחמישה חודשים של למידה בכיתות, בהנחה שלא תהיה הסלמה וההנחיות יישארו כמו שהן, מכיוון שמרבית בתי הספר בישראל אינם מספקים מרחבים מוגנים לכל התלמידים.

כ-50 אלף תלמידים מהצפון ומהדרום לא לומדים בימים אלה במסגרות הרגילות שלהם, לאחר שפונו מבתיהם, מתווספים אליהם אלפי ילדים שנחשבים למפונים "מרצון", ונמצאים קרוב מאוד לקו הגבול הצפוני.

מדובר בעוד אתגר גדול למערכת החינוך שנמצאת במשבר חסר תקדים, מצד אחד עליה להתמודד עם המצוקה הנפשית של ילדי ישראל, לזה נוסף הפערים שהולכים ונפערים בין התלמידים החזקים לחלשים. תהליך שכבר הסלים בתקופת הקורונה וממשיך להעמיק, משום שרבים מהתלמידים שפונו מגיעים מהפריפריה.

80% מתלמידי התיכון שפונו לא מגיעים לבית הספר

עשרות אלפי התלמידים המפונים מתקשים לחזור למערכת החינוך ביישובים שקלטו אותם, ושיעורי הנוכחות שלהם בלימודים נמוכים מאוד, כך עולה ממקורות במערכת החינוך. לפי הערכות, רק כמחצית מעשרות אלפי התלמידים המפונים בכל שכבות הגיל מגיעים באופן קבוע ללימודים בבתי הספר הזמניים שהוקמו, במרכזי החינוך ובבתי הספר שבהם נקלטו.

במערכת החינוך חוששים מעלייה משמעותית בשיעור הנשירה בקרב תלמידים מפונים, ומפגיעה גדולה בשיעור הזכאות לבגרות. בנוסף, קיים חשש של נשירה מהלימודים של תלמידי תיכון מכלל היישובים, ולא רק ביישובים שפונו, בעקבות המלחמה.

קרדיט: יוסי זמיר שתיל סטוק

שיעור האבטלה מזנק וילדים משלמים את המחיר

החל מחודש אוקטובר שיעור האבטלה בישראל זינק פי שניים וחצי ועבר את ה-10% - הגבוה ביותר מאז אפריל 2021, תקופת הקורונה.

משפחות רבות בישראל נאלצות להשתמש בחסכונותיהם במידה וקיימים ברשותם, או להכנס לחובות כדי להתמודד עם הפינוי מביתם או עם העובדה שבמצב הנוכחי פשוט אין להם עבודה. הקושי הכלכלי הוא דבר שעולה בשיחות עם רבים בישראל שנאלצים להתמודד עם יוקר המחייה בתקופה של חוסר וודאות.

מצוקה כלכלית היא עוד התמודדות שילדים נאלצים לחוות בזמן שהחוסן הנפשי שלהם כל כך נפגע כתוצאה מאירועי המלחמה.

לסיכום, ילדי ישראל עדיין מתמודדים עם אזעקות וריצות למרחבים מוגנים, פחד מהמלחמה שאינה נגמרת וחשש מהלא נודע. יש צורך בתכניות מקיפות על מנת להגן על הילדים שנמצאים במצב המורכב והקשה הזה כבר למעלה מחודשיים. טיפול נפשי, המשך פעילות סדירה של מערכת החינוך ותכניות שיקום הם רק חלק מהמעטפת לה הם זקוקים.

כתיבת תגובה